משרד עו"ד תעבורה - שני דבש

מדובר בתחום נרחב ביותר ומקיף עבירות רבות, החל מדו"ח מסוג ברירת משפט ועד תאונות דרכים קטלניות בהן נהרג אדם.
בכל מקרה בתחום תעבורה קיימת חשיבות להתייעצות עם עו"ד תעבורה המתמחה בתחום. ואין להקל בכך ראש. החשיבות נעוצה כמובן ראשית בסיכון של שלילת רישיון בפועל לתקופה מתמשכת וכן בסיכון שבצבירת נקודות העשויות לגרור שלילת רשיון ע"י רשות הרישוי וכן בשל רישום העבירה בגיליון ההרשעות הקודמות של משטרת ישראל.
רישום זה מצטבר לרישומים קודמים ועשוי להביא להחמרה בעונש במקרה של זימון לבית משפט בענייני תעבורה.

שלושה גורמים מוסמכים להחליט על שלילת רשיון של נהג. גורמים אלו הם: בית המשפט, משרד הרישוי ומשטרת ישראל. תחומי סמכויותיהם של גורמים אלו מוגדרים עפ"י חוק ולרוב אין חריגה מסמכות:
בית משפט רשאי לפסוק על שלילת רשיון אם נהג מובא בפניו ונדון בעבירת תעבורה .
מי שרשיונו נשלל ע"י המשטרה (במסגרת פסילה מנהלית) רשאי לערער על החלטת קצין המשטרה ולפנות לבית המשפט להגשת בקשה לביטול שלילת רשיון.
משרד הרישוי רשאי להחליט על שלילת רשיון נהג בשל צבירת ניקוד, או בשל סיבות רפואיות. במקרה שמדובר בסיבה רפואית, שלילת הרשיון יכולה להינתן לתקופה מוגבלת או לצמיתות.

כתב אישום יכול שינתן בגין עבירת תעבורה חמורה (למשל עבירת מהירות) והן בשל מעורבות באירוע תאונת דרכים. נהג אשר קיבל זימון לדין או כתב אישום צריך להעריך את העונש הצפוי לו במידה ויורשע בבית המשפט לעניני תעבורה. הערכת העונש נעשית תוך התחשבות בנתונים המתייחסים לנסיבותיו האישיות, הכלכליות, חשיבות השימוש ברכב, נסיבות העבירה והראיות בתיק המשטרה.
נהג אשר קיבל הזמנה לביהמ"ש לענייני תעבורה ברוב המקרים לא ידע את סיכוייו לנצח בתיק או מתי הוא נמצא בסכנת הרשעה של שלילת רשיון לטווח ארוך. לעיתים הנהג יכול לצאת זכאי גם אם נראה כי הראיות מוצקות וברורות ולעיתים ההיפך, כלומר מורשע למרות היותו משוכנע בחפותו.

עבירת נהיגה בשכרות הפכה ברבות השנים לעבירה שכיחה, לכן התפתחה החמרה בענישה ובחקיקה שבאה לידי ביטוי באולמות בתי המשפט לענייני תעבורה.
המחוקק קבע הנחיות ברורות לזיהוי נהיגה בשכרות, הן בבדיקה באמצעות מכשיר "הינשוף" שבחזקת המשטרה והן באמצעות בדיקת דם. נהג שהתגלו אצלו כמויות החורגות מהמותר עפ"י חוק הינו בחזקת נהג שיכור ועל כן צפוי לענישה של שלילת רישיון הנהיגה למשך 30 יום כפעולה ראשונית בתיק ולאחר מכן האישום בנהיגה בשכרות כנגדו לעוד שנתיים נוספות (מינימום עפ"י חוק).
כאמור ביהמ"ש נוקט בגישה מחמירה כלפי נהיגה בשכרות ולא מבדיל בין מקרים קלים לקשים באשמת נהיגה בשכרות. לכן חשוב להיוועץ בעו"ד תעבורה לפני שניגשים לבית המשפט.

דוחות תנועה מסווגים לשניים, דוחות תנועה המובילים הזמנה למשפט וגם דוחות תנועה המובילים לברירת משפט (עבירת קנס). דוחות תנועה קלים יותר הינם עבירות מסוג ברירת משפט , דהיינו לנהג יש האפשרות לבחור להשפט או לשלם את הקנס.
דוחות תנועה חמורים יותר הינם דוחות תנועה הגוררים הזמנה למשפט אשר העונש שמוטל בצידן נתון עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט לענייני תעבורה.
העבירות השכיחות בסוג זה הינן: עבירת מהירות חמורה, מעבר ברמזור אדום, אי מתן זכות קדימה, נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה, מעורבות בתאונת דרכים וכד'.

זכור – אם הנך מעורב לאירוע של תאונת דרכים ללא נפגעים בגוף ובנפש , אין חובת דיווח למשטרה. גם במקרה ובו המעורב באותה תאונת דרכים פנה למשטרה ונפתח תיק משטרה ללא עדות נוספת, סביר להניח כי תיק המשטרה יסגר לבסוף בשל העובדה שמדובר בגרסה מול גרסה.
יחד עם זאת, מידת העונש בעקבות הרשעה בגרימת תאונת דרכים ללא נפגעים תלויה בחומרת האישום המיוחס לנהג.
כאשר מדובר באירוע תאונת דרכים עם נפגעים ההתייחסות תהיה שונה יותר והגישה עשויה להיות מחמירה. תיק חקירה יפתח, יגבו עדויות וסביר להניח שאף יוגש כתב אישום. גם גישת בית המשפט מחמירה במקרה של תאונת דרכים עם נפגעים והעונש הצפוי עשוי להיות חמור יותר.